בחיים המודרניים, נרות כבר לא רק מדליקים, אלא הפכו לאלמנט הכרחי לקישוט אווירת המגורים. יותר ויותר משפחות יניחו נרות ריחניים בחדרי המגורים ובחדרי השינה שלהם, שהם לא רק יפים אלא גם הופכים את כולו. החלל מלא בניחוח.
1. מקור השם של נרות ריחניים
כלומר, נרות ריחניים, במקור מהקנדרה הלטינית.
2. מתי התחילו להופיע נרות ריחניים?
השימוש בארומתרפיה תועד במצרים כבר באלף השלישי לפני הספירה.
ציורי הקיר המצריים העתיקים שנחשפו מראים שיצרני הקטורת המוקדמים ביותר היו כנראה כמרים מצריים עתיקים. הם הפיקו מוהל, תבלינים ושרף מצמחים וערבבו אותם לקטורת ובלסם, שהם יקרים מאוד. אנשים מאמינים ששריפת קטורת היא דרך לחבר בין בני תמותה לאלים, ולכן משתמשים בה בעיקר בטקסים דתיים.
בימי הזוהר המאוחרים יותר, נעשה שימוש בקטורת בחיי היומיום, כגון יסמין, לבונה, לוטוס וכדומה. היוונים הקדמונים השתמשו בניחוח הפנימי כדי להפיץ ישירות את עלי הנענע שנקטפו על הקרקע כדי לרענן את האוויר הפנימי.
המצרים והיוונים המציאו נרות לשימוש מלכותי כבר באלף השלישי לפני הספירה תוך שימוש בשומן של בהמות. אז לפני אלפיים שנה, מערביים ערבבו פרחים ושתלו שמנים אתריים לתוך חלב כדי ליצור נרות ריחניים, ומאז נעשה שימוש בשיטת ייצור זו.
אנשים סינים מאמינים ש"ניחוח ותרופה הם מאותו מקור", תוך שילוב של תבלינים טבעיים וחומרי רפואה סיניים מסורתיים ליצירת ניחוחות שונים בהתאם להשפעותיהם השונות על הגוף. הפנייתו פנימה יכולה לשפר את השינה, להקל על עייפות, להרגיע את הנפש, ואפילו למנוע מגיפה ועוד.
בתקופת הרנסנס, עם התפתחות הבושם בצרפת, החל שימוש נרחב בניחוח.
כעת נרות ריחניים יכולים לא רק למלא תפקיד טוב בהנעת האווירה, אלא גם הריח של נרות ריחניים יכול לתת לאנשים תחושה מאוד נוחה וחמימה. למשל, ניתן למקם אותם בחדרי מגורים יומיומיים ובמשרדי עבודה.
